TRAVEL

האיים המלדיביים – כל מה שרציתם לדעת

נובמבר 26, 2019

האיים המלדיביים הם ללא ספק יעד החלומות של כל מטייל (או לפחות שלי).
אז רגע לפני שאנחנו צוללים לכל מה שחשוב לדעת לקראת הביקור באיים הקסומים הללו, הנה קצת רקע:

קבוצת האיים הנמצאת בים הערבי שבאוקיינוס ההודי, מורכבת מ-26 אטולים. אטול הוא סוג של אי בעל מבנה טבעתי המצוי באוקיינוסים הטרופיים. הוא יכול להיות פתוח או סגור והוא למעשה שונית אלמוגים המַקיפה לגונה רדודה. הלגונות נוצרות בשל שקיעת הר געש שלעיתים שרידיו עדיין בולטים מעל המים. תופעה זו יוצרת מראה מרהיב בו ניתן, ממעוף הציפור (או במקרה שלנו, המטוס), לראות מעין טבעות בגווני טורקיז וכחול בהיר יותר מהים עצמו המקיף אותן.

האוכלוסייה המקומית היא מוסלמית ברובה, למעט מהגרים שמגיעים לעבוד בה (בעיקר ממדינות שכנות כמו סרי לנקה, הודו, אינדונזיה וכו’). מדינת האיים כוללת 1,192 איים, 192 מתוכם מיושבים וכ-80 משמשים כאתרי נופש. האיים המלדיביים הם המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר באסיה, וכן מבין כל מדינות האסלאם.
ההכנסה העיקרית שלהם מגיעה מ-איך לא? תיירות!
הטבע, מזג האוויר הטרופי והחופים המעלפים הם רק חלק מהסיבה שהיעד הזה הפך להיות אחד היעדים הרומנטיים והפופולאריים ביותר בשנים האחרונות, ובצדק!

כל מלון, או יותר נכון ריזורט (אתר נופש) מתפרס על אי שלם.
ישנם איים גדולים יותר בהם אתר הנופש ממש מרגיש כמו עיר שלמה בה צריך להתנייד בכלי רכב שונים; אופניים / באגי / קלנועיות או אפילו טוסטוסים (שלרוב יסופקו ע”י המלון), לעומת זאת ישנם איים קטנים בהם כפר הנופש מכיל רק כמה יחידות נופש בודדות ומספק אווירה שקטה ורגועה פי כמה.
כפי שבוודאי כבר יצא לכם לראות, חווית האירוח באיים המלדיביים שונה במעט מיעדי חוף אקזוטיים אחרים.
הבקתות הנמצאות מעל המים הם ההיילייט האמיתי! מדובר בבקתות (שלרוב עשויות עץ) הבנויות מעל כלונסאות הנעוצות בקרקעית הים בחלקו הרדוד (בקרבת החוף). הבקתות, או בשמן המסורתי “הסוויטות שמעל-המים” פזורות אחת אחרי השנייה לאורך קו החוף והגישה אליהן מתבצעת על גבי גשר עץ (דמוי דאק) המחבר בין כולן לבין החוף עצמו.
בדרך כלל באותן בקתות תהיה ירידה פרטית למים מהמרפסת (בסולם/ מדרגות) ואם אתם ממש ברי מזל, יהיה גם חלון ברצפת החדר ממנו ניתן יהיה לראות את הים שמתחת לבקתה.

עונות מומלצות

כיאה למיקומם הטרופי, באיים המלדיביים חם בכל ימות השנה, אולם ישנה עונה גשומה ועונה יבשה.
העונה היבשה, בה הסבירות לגשמים ושמיים מעוננים נמוכה בהרבה, היא בין החודשים נובמבר – אפריל, בחודשים האלו מחירי הטיסות והמלונות יהיו גבוהים יותר בשל הביקוש.
העונה הגשומה מתרחשת בין מאי – אוקטובר, בחודשים אלו יתכנו ימים בהם השמיים יהיו פחות בהירים וירדו גשמים. למרות זאת, בימים הגשומים לרוב הגשם לא יטפטף במהלך כל היום אלא לפרקים ומזג האוויר עדיין חם.
ישנם הרבה ימים מעוננים שגורמים ללחות גבוהה מאוד אך המקום כל כך יפה שקשה לי להגיד שזה מעיב על החוויה. כמובן שבעונה זו המחירים נמוכים משמעותית והריזורטים בתפוסה נמוכה יותר.
מבחינת צלילות – ניתן לצלול בשוניות המדהימות בכל ימות השנה.

הגעה

ההגעה למלדיביים כרוכה במסע לא קטן. מישראל אין טיסה ישירה למאלה (בירת המלדיביים).
ההגעה מתבצעת באמצעות טיסת קונקשן. הדרך המהירה וההגיונית ביותר היא עם עצירת ביניים באיסטנבול / מוסקבה. רבים עושים את עצירת הביניים שלהם דווקא בסרי לנקה (השכנה למלדיביים) כדי לחוות עוד יעד אקזוטי בדרך, אך אני ממליצה על כך רק במידה ויש לכם הרבה זמן לטובת הטיול ושזה לא יהיה על חשבון הזמן המלדיבי שלכם.
ההגעה ממאלה אל האי של המלון בו בחרתם מתבצעת ע”י כל מלון ומלון. האיים הקרובים למאלה (עד חצי שעה) מספקים שאטל של סירת מרוץ המביאה אתכם ממזח שדה התעופה ישירות לקבלת המלון.
המלונות המרוחקים יותר מספקים מוניות אויר (מטוס קל אליו מחוברים מצופים והוא נוחת על פני המים בקרבת מזח המלון). התחבורה למלון ובחזרה לשדה התעופה בדרך כלל לא תהיה כלולה בהזמנת המלון ותצטרכו להוסיף את התשלום עליה כשתגיעו למלון (המחירים משתנים ממלון למלון).

אוכל

האוכל במלדיביים מתבסס על פירות ים והמטבחים ההודי והאסייתי, אך ניתן למצוא גם אוכל מערבי בשפע.
רמת הקולינריה משתנה ממלון למלון.
בעצם, כל ריזורט מתפרס על אי שלם כך שכל המסעדות הזמינות באי לרוב יהיו שייכות לאותו מלון ולכן רמת האוכל תקבע לפי יכולות המטבח של המלון. כמובן שבמלונות יוקרתיים יותר יהיו יותר סוגים של מסעדות נגישות לאורחי המלון והרמה תהיה גבוהה יותר.
בגלל המחירים הגבוהים, מומלץ לבחור בחבילת לינה על בסיס פנסיון מלא (ארוחת בוקר וערב) או אפילו “הכל כלול” משום שכל המסעדות שייכות לאותו המלון והמחיר לכל ארוחה יצא לכם בסופו של דבר יקר יותר מחבילה הכוללת את הארוחות מראש.

שהות

למען מיקסום החוויה אני ממליצה לתכנן את הטיול לזמן של 10 ימים עד שבועיים ובהם לעבור בין 2-3 ריזורטים.
למה? כי כפי שכבר אמרתי, כל ריזורט הוא אי ויש המון סוגים של איים במלדיביים. בכל אי ישנם חופים שונים וצמחיה ובעלי חיים שונים. כדי להספיק לראות כמה צורות וסוגים כדאי לעבור ממלון למלון.
זו הדרך היחידה כמעט לעבור בין האיים (למעט טיול יומי שניתן לקחת מחלק מהריזורטים).

אטרקציות

אז כמובן שצלילה היא אחת האטרקציות הכי פופולאריות.
החיים התת ימיים הקיימים בשוניות האיים המלדיביים הם מהמרהיבים שקיימים!
החל מכרישים, דרך מנטות ועד דגים צבעוניים בגדלים שונים. אני לא בעלת רישיון צלילה ויכולה להגיד בלב שלם שזו הייתה אחת מחוויות השנירקול המדהימות שהיו לי. המים כל כך צלולים שכמעט ולא צריך את המשקפת.
בעומקים ניתן לראות גם צבי ים, דולפינים וכרישי לווייתן.
אטרקציה נוספת היא האכלת הכרישים.
כמעט בכל ריזורט מתקיים אחת לכמה ימים מפגן האכלת הכרישים (לרוב אטרקציה זו לא תעלה כסף) בו פשוטו כמשמעו, זורקים לכרישים חתיכות מדגי טונה כדי לגרום להם להגיע אל המזח כדי שנוכל לקחת איזה סלפי עם בייבי שארק חמוד. דרך אגב, את הכרישים הללו ניתן לראות מסתובבים בכל הזמן באזורים הקרובים לחוף (בעיקר באזורי הבקתות ומתחת לגשרים).
לחובבי הספורט הימי, ניתן לשכור ג’טסקי, שיט דייגים, צוללת (בה יורדים מתחת לפני הים וניתן לראות את החיים התת ימיים דרך חלון), ציוד שנירקול וצלילה ובחלק מן המלונות ישנם גם גלשנים / סאפים להשכרה.
לרומנטיים שבנינו ניתן לקחת שיט דולפינים בשקיעה, להגיע לסנד-בנק (רצועות חול בלב האוקיינוס. מדהים) או לקבוע ארוחת ערב זוגית פרטית בשקיעה – אטרקציות אלו לרוב יעלו לא מעט כסף.

טיפים ודברים שחשוב לדעת

* מומלץ להביא שקפקפים / סנדלים שאפשר להיכנס איתם למים.
החול במלדיביים מלא בשברי אלמוגים לבנים חדים וכשנכנסים למים (במיוחד אם נכנסים בירידה הפרטית מהמרפסת שבחדר) הרצפה עלולה להיות חדה מאוד ולחתוך אותנו בכפות הרגליים. פחות נעים. לעומת זאת החול שבחוף (מחוץ לים) הוא אחד הרכים והנעימים שהלכתי עליהם בחיי.

* אסור להכניס אלכוהול לאיים המלדיביים (במלונות ניתן לרכוש אלכוהול בלי בעיה)

* לצערי, כמה נורא שזה נשמע – ההומוסקסואליות נחשבת מחוץ לחוק במלדיביים וחברי הקהילה הלהט”בית סובלים לעתים קרובות מאלימות ומאפליה, תוך העלמת עין מצד השלטונות.